גזר דין בתיק ת"פ 39977-09-10

1. הנאשמים הורשעו, על יסוד הודאתם בכתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של נסיבות מחשידות בכוונת פריצה, לפי ס' 410 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק"). בנוסף, הורשע נאשם 1 בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי ס' 275 לחוק ונאשם 2 הורשע בעבירה של תקיפת שוטר, לפי ס' 273 לחוק.

2. הנאשמים הורשעו בכך שביום 22.9.10, בשעה 2:30 לפנות בוקר או בסמוך לכך, הגיעו לחנות בתחנת הדלק YELLOW במרכז נגב בבאר שבע (להלן: "החנות"), כשהם מצויידים בפרטי לבוש להסוואת זהותם ובהם כובע גרב, כפפות וכובע קסקט; בשל נוכחות אחרים בחנות, עזבו את המקום.  בשעה 4:00 לפנות בוקר, או בסמוך לכך, הגיעו הנאשמים שוב לחנות כשהם רעולי פנים, עובד החנות נעל מפנים את דלת החנות, משלא הצליחו הנאשמים לפתוח את הדלת, ניסו לדחפה ולפתוח אותה בכח, העובד לחץ על לחצן המצוקה והזעיק את המשטרה, או אז עזבו הנאשמים את המקום. 

ביום 22.9.10, בשעה 4:00 או בסמוך לכך, הגיעו לביתם של הנאשמים שוטרים על מנת לעצרם בגין חשד לביצוע האמור באישום הראשון. חרף הזדהות השוטרים, סרבו הנאשמים לפתוח את דלת ביתם, השוטרים נאלצו לפרוץ את הדלת ולהיכנס, או אז דחף נאשם 1 את אחד השוטרים ונאשם 2 השתולל והפריע לשוטרים לערוך חיפוש בבית עד כי שני שוטרים נאלצו להשתלט עליו ולכבול אותו באזיקים. הנאשמים נעצרו והובאו לתחנת המשטרה.

3. הצדדים לא הציגו הסדר לעניין העונש.

4. כראיה לעונש מטעם המאשימה הוגשו גיליונות הרישום הפלילי של הנאשמים, מהם עולה, כי נאשם 1 הורשע בשנת 2000 בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית וכי לחובתו של נאשם 2 נצברו 27 הרשעות בעבירות רכוש, סמים ואלימות בגינן ריצה מספר תקופות מאסר. כן הוגשו תצלומים של פרטי הלבוש בהם הצטיידו הנאשמים לשם להסוואת זהותם בעת ביצוע המיוחס להם.

5. ב"כ המאשימה תיאר את נסיבות ביצוע העבירות וטען כי הנאשמים, אחים, לא הגיעו למקום באקראי, ההצטיידות מלמדת על מחשבה תחילה ותכנון, מה גם שהנאשמים ניסו פעמיים לבצע גניבה או פשע בחנות ועזבו את המקום אך בשל נוכחות אחרים או הזעקת המשטרה. הנאשמים ויתרו על הגשת תסקיר בעניינם, כך שבהיעדר אפיק טיפולי נותר בידינו האפיק העונשי והרתעת הנאשמים ועבריינים בכח.  בעניינו של נאשם 2, נטען כי אין בחוות הדעת הפסיכיאטרית להקל משמעותית עם הנאשם עת נקבע כי הינו כשיר ואחראי למעשיו, ידע היטב מה הוא עושה ולאיזה עונש צפוי, לרבות הפעלת המאסר על תנאי. עוד עמד ב"כ המאשימה על מצוקתו של המוכר עת שני רעולי פנים מנסים לפרוץ לחנות באישון הליל. נוכח עברם הפלילי של הנאשמים, בעיקר עברו הפלילי המכביד של נאשם 2, עתר ב"כ המאשימה להשית על הנאשמים עונש של מאסר בפועל ממושך, מאסר מותנה, פיצוי לעובד החנות וקנס. כן טען להפעלת מאסר על תנאי שהוטל על הנאשם ביולי 2007 בבית משפט השלום, עת לשיטת המאשימה עונש מאסר נוסף עוצר את תקופת התנאי, כך שהעבירות בהן עסקינן בוצעו בתקופת התנאי ומחייבות את הפעלתו. בהודעתו מיום 13.4.11 חזר ב"כ המאשימה מבקשתו להפעלת המאסר על תנאי.

6. לעניין העונש, טען ב"כ נאשם 1 כי עסקינן בעבירות הנידונות כדבר שבשגרה בפני בית משפט השלום ובגינן מוטלים עונשי מאסר על תנאי. נטען כי עבירה של נסיבות מחשידות הינה עבירת סטאטוס עת טרם בוצעה עבירת גניבה או פריצה, מה גם, נסיבות ביצוע העבירות אינן חמורות, הנאשם לא החזיק בנשק או במכשיר פריצה ולא נגרם כל נזק לרכוש או לאדם. בעניין עבירת הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, אין המדובר בנסיבות מחמירות, אחיו- נאשם 1, שהינו מוגבל, התקוטט עם שוטר ונאשם 2 ביקש להרחיק את השוטרים מאחיו. לטענת ב"כ הנאשם, אין ליתן משקל לעברו הפלילי של הנאשם באשר מדובר בהרשעה אחת שלפי חוק תקנת השבים התיישנה. ב"כ הנאשם ביקש ליתן משקל לתיקון כתב האישום נוכח בעיות ראייתיות בתיק, ואילו היה מוגש בבית משפט השלום הנאשם לא היה נעצר כלל. ב"כ הנאשם ביקש לזקוף לקולא את הודאת הנאשם שיש בה משום לקיחת אחריות ואת היותו בן 36 ואב לילדה קטנה. ב"כ הנאשם עתר להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם.

7. ב"כ נאשם 2 הצטרף לטיעוני ב"כ נאשם 1 והוסיף כי לפי חוות הדעת הפסיכיאטרית, לוקה נאשם 2 בסכיזופרניה והפרעות אישיות קשות ומורכבות עם שינויים מנטאליים והתנהגותיים, בעברו 7 אשפוזים במחלקה הפסיכיאטרית; לדעת הפסיכיאטר המחוזי, נדרש מעקב מרפאתי פסיכיאטרי וגמילה מסמים. לטענת ב"כ הנאשם, לא מקובל להטיל עונש מאסר בפועל בעבירות מסוג זה ולכן לא מצאו טעם בהמתנה לתסקיר שרות המבחן. נטען, כי התקיפה המיוחסת לנאשם מאוד מינורית, הנאשם דחף שוטר ואין להתעלם מהאווירה ששררה בבית לאחר שהשוטרים פרצו את הדלת. ב"כ הנאשם ביקש לזקוף לקולא את מצבו הנפשי הקשה של הנאשם ולהתחשב בעובדה שבסופו של דבר לא נגרם נזק לאדם או לרכוש. ב"כ הנאשם 2 עתר להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם.

8. הנאשמים בדבריהם הביעו חרטה על מעשיהם.

9.      דיון: הנאשמים הורשעו ע"פ הודאתם בעבירה של נסיבות מחשידות בכוונת פריצה, עת ביקשו לפרוץ רעולי פנים לחנות בתחנת דלק באישון הליל. נחישותם של הנאשמים משתקפת מניסיונם החוזר ונשנה לממש את זממם אשר סוכל בפעם הראשונה בשל נוכחות אנשים בחנות ובפעם השנייה אודות לתושייתו של העובד בחנות אשר צלח בידו לנעול את דלת החנות וללחוץ על לחצן המצוקה ובכך להזעיק את המשטרה למקום. בית המשפט העליון עמד פעם אחר פעם על החומרה בתקיפתם של בתי העסק הפועלים 24 שעות ביממה ונופלים כטרף קל בידי פורעי החוק (ראה ע"פ 9647/09 שור נ' מ"י (לא פורסם, ניתן ביום 14.10.10)), מה גם שיש במעשי הנאשמים כדי לערער את תחושת הביטחון של כלל הציבור. הנאשמים הוסיפו חטא על חטא ומיאנו לפתוח את דלת ביתם בפני השוטרים, חרף הזדהותם הברורה כאנשי החוק, עד כי השוטרים נאלצו לפרוץ את הדלת על מנת להיכנס לבית. יתר על כן, הנאשמים התנגדו למעצרם בכך שנאשם 2 דחף את אחד השוטרים ונאשם 1 התפרע בבית על מנת לסכל את החיפוש שערכו השוטרים בבית עד כי נדרשו שני שוטרים להשתלט עליו ולעצרו. אין להסכין למעשי אלימות נגד אנשי שלטון החוק ובכך הוסיפו הנאשמים משנה חומרה למעשיהם .

לקולא יש לזקוף את הודאת הנאשמים ונטילת האחריות על מעשיהם. לא נעלם מעיני גם מצבו הרפואי של נאשם 2 הלוקה בסכיזופרניה ובהפרעות אישיות כעולה מחוות דעתו של ס. הפסיכיאטר המחוזי. עברו הפלילי של נאשם 1 התיישן לפי חוק תקנת השבים ואינו עומד לנאשם לרועץ. לחובתו של נאשם 2 עבר פלילי מכביד הכולל הרשעות בעבירות רכוש, אלימות וסמים שהאחרונה שבהן משנת 2008, בגינן ריצה הנאשם תקופות מאסר לא מבוטלות, אך פעם אחר פעם שב לסורו וטרם השכיל לעלות על דרך הישר.

10. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, בשים לב לחומרת העבירה, לנסיבותיו האישיות של נאשם 2, לעקרון אחידות הענישה, ולאחר שנמצא כי מדיניות הענישה בעבירות מעין אלו אינה כוללת עונש מאסר ממושך לריצוי בפועל, מוחלט שלא להטיל על הנאשמים עונש מאסר בפועל מעבר לתקופת מעצרם בתיק זה.

11. אשר על כן אני גוזרת את דינם של הנאשמים כדלקמן:  

נאשם 1 :

א.     מאסר בפועל מיום המעצר 22/9/10 ועד ליום 17/4/11.

ב.      10 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא לא יעבור עבירת אלימות מסוג עוון.

ג.       קנס בסך בסך של 1000 ש"ח או 10 ימי מאסר תחתם.

ד.      פיצוי למתלונן בסך  2000 ש"ח.

נאשם 2: